<h1>רבינו ירוחם נכ"ב ח"ד</h1>
<h2>דף ב:</h2>
אילונית היא דכרניתא דלא ילדה וקדושיה קדושי טעות כשנמצאת אילונית. וכל דיניה עם בעלה בענין כתובה כתבתי במישרי' בדין כתובה ותנאיה בחלק שמיני. וכתבו התוס' דאינה צריכה גט אפילו מדרבנן וכן מוכח ביבמות דצרתה מתיבמת. ודוק' שניכרין בה בטוב סימני אילונית ונתברר בודאי שהיא אילונית אבל אם אינו ברור צריכה גט מספק. והא דאמרינן בגטין המוציא אשתו משום אילונית לא יחזיר כמו שכתבתי בענין גט ההיא מיירי דמוציאה משום ספק אילונית כדאמרינן התם שמא תנשא לאחר ותלד ויאמר הוא אלו הייתי יודע לא הייתי מגרשה וכו' דודאי אילונית לא תוכל לילד לעולם כך כתבו המפרשים וכן כתב הרב רבינו אשר.
<h2>דף פ:</h2>
ועוד פשוט ביבמות אילונית היא כל שהיתה בת עשרי' שנה ולא הביאה שתי שערות ואפי' לאחר מכאן הרי היא כאילונית לכל דבריה מאחר שיהיו לה סימני אילונית. ואלו הן סימניה שאי' לה דדים ומתקשה בשעת תשמיש פי' שהתשמיש קשה לה ואין לה שיפולי מעי' כנשים פירוש שאין כרסה בולטת ויש מפרשים שאין לה כמין כף למעלה מאותו מקום כדאמרינן ואחד מאלו הסימנים לבד הוו סימניה דאין צריכין כלם בה ואם הביאה שתי שערות קודם עשרים שנה אפילו יש בה הסימנים האלו אין זו אילונית דלא מחזקינן באילונית אלא בשני דברים שיש בה הסימנים הללו ולא הביאה שתי שערות קודם עשרים שנה. ואין מחזיקין אותה באילונית וגדולה עד שתהיה בת עשרים אבל קודם עשרים מצפין לה מבת שנים עשר שנה עד עשרים אם הביאה שתי שערו' הרי היא גדולה למפרע ואם לאו אינה גדולה עד עשרים למכו' ולעונשים וכתב הרמב"ם ביבמות בפירוש המשנה [פ"א מ"א] ואילונית היא דכרנית המיוחסת לאיל והוא זכר הצאן והיא לא תלד מצד המזג שלה וסימניה הם שאין לה שדים כמו שדי נשים ולא יצמח שער בשטח גופה וקולה עב עד שאין הפרש בין קולה לקול האנשים ואותו מקום אינו בולט בגופה ועל זה הענין פירשו באומרו אין לה שפול מעים כנשים ומצינו מי שטעה בזה וחשב בו שאינו מסימני אילונית אבל הוא דבר נמצא ברוב הנשים וקשה עליה תשמיש האדם ולא תמצא בזה תאוה.
